אתמול יצאתי לתל-אביב. היה יום שישי ואני אוהבת לפעמים לצאת לארץ האחרת הזו, מרכז תל-אביב. אני מסתובבת בשווקים, מסתכלת על אנשים, נהנית מהעננים. מה שזה לא יהיה. בעודי הולכת לכיוון דיזינגוף סנטר שמתי לב שהנוף האנושי צבעוני במיוחד. בחור עם דגל של מצעד הגאווה עמד...

Went to Tel-Aviv today. I was wondering about the renewed Kikar Dizingoff. I had seen it only once after they took it down to street level. Great! That Agam monstrosity? They managed to make it look nice by leaving only its structure without the super colorful outer...

הסרט אתמול, "המרגל שזרק אותי" [תסריט ובימוי: סוזן פוגל, 2018] היה לגמרי במקום. במהלך הסרט הגיבורות שלנו לומדות על עצמן מה הן תירצנה להיות כשהן תהיינה גדולות, וגם מוציאות את זה לפועל. מסתבר בסוף שהן רוצות להיות מרגלות שלובשות נצנצים, אבל זאת לא הנקודה. ישנה כאן הדרכה...

זה לא שאני לא אוהבת את הספר ("סוויטה צרפתית", כתבה אירן נמירבסקי, תרגם ניר רצ'קובסקי, 'כתר' 2005), הוא דווקא כתוב מצויין. הכותבת עוקבת אחר הדמויות שלה צמוד אבל לא צמוד מידי, היא יודעת לשחרר להן את הרסן כשצריך... הספר מתחיל בבריחה הגדולה מפריז כשהגרמנים כבשו את צרפת....

A couple of weeks back I went on a trip to the northern Negev, that’s the south of Israel but not too south, ostensibly to see the anemones. Carpets of red flowers are known to cover the northern Negev at this time. Somehow the timing wasn’t right for the anemones and...

I went to see “Darkest Hour” (Joe Wright, 2017), about Churchill during WWII, or more accurately Churchill’s first steps in office as Prime Minister in WWII. The thing that affected me most was a postscript at the end of the film. There were several, and one of them...